אז מה השתנה? למרות שכבר עברו 22 שנים, וכמו אז, גם עכשיו אנחנו עדיין מחכים למישהו שיבוא ויציל אותנו. "מחכים למשיח"- ציון דרך חשוב במוסיקה הישראלית של שנות ה-80
1985 הייתה שנה מכוננת עבור מדינת ישראל במובנים רבים. הבורסה נפלה, מלחמת לבנון עמדה בפני סיום, ממשלת האחדות הוקמה, המאבק העדתי בשיאו. השילוב של הכול יצר תחושת התפרקות מוכרת בחברה הישראלית. את מה שעברה אז החברה הישראלית ומה שהוביל לכך, ביקש לתאר שלום, מי שכנראה זכאי לתואר הביוגרף המוסיקלי של המדינה.
"מחכים למשיח" הוא אלבומו הפוליטי ביותר של שלום. היו לו אחרים, לא
פחות פוליטיים, אך רובם נבלעו בתוך ים שירי אהבה או שירי חיים. לא היה לו אלבום שהכיל כל כך הרבה שירים פוליטיים וחברתיים נוקבים כ"כ כמו באלבום זה. האלבום מהווה סוג של אנטי תזה למה ששלום וחבורת לול, לה השתייך, ניסו לייצג בשנות פעילותיהם. אם בשנות ה- 70 יחד עם לול הם עברו משירי הקולקטיב אל שירי האני ("למה לי לקחת ללב."), אזי שבאלבום זה חזר שלום אל הכלל, אל החברה, אך מהצד השני של המתרס, המבקר והתוקף שלה.האזנה לאלבום אינה דבר פשוט בשמיעה ראשונה. על אף שהאלבום רך יותר מבחינה מוסיקלית מ"חתונה לבנה" וכולל גם שירי אהבה בחובו (שלא במפתיע, נשארו בזיכרון הרדיופוני עד היום כמו "קרן שמש מאוחרת" או "וdaje vu"), אך לצידם של אלו ישנם שירים פוליטיים, לא קלים, מציקים ומטרידים כל אוזן.
את השירים הפוליטיים של האלבום יש לקחת בקונטקסט של התקופה. לא רק ששירים בעלי אמירה שכזו כמעט ולא נכתבו מאז (ואם כן, אז על ידי אלו שרואים את עצמם תלמידיו של שלום), אלא שבמיוחד אז, הם היו נדירים ולא מתאימים לנוף של התקופה; 10 שנים לפני תחילת מתקפת האינטרנט על חיינו, ערוץ טלוויזיה אחד, שתי תחנות רדיו, צנזורה חזקה, עם מפולג ומדינה במשבר.
כבר בשם האלבום בולטת האירוניה. "מחכים למשיח" היא ישראליות טיפוסית. האמונה שישנו מישהו שיכול לבוא ולסדר לנו את החיים ולפתור את כל הבעיות. השיר המרכזי באלבום "מחכים למשיח" כתוב בסגנון דילני ומשלב בתוכו רוקיסטיות נוסח ספרינגסטין. הטקסט מגולל את הסיפור הישראלי בתמצות, עיצוב העטיפה נעשה בהשראת שם האלבום ושיר הנושא בתוכו "מחכים למשיח", התמונה כמו לקוחה מתוך המלל ומתארת תמונת מצב מתוך הסלון של הסיפור הישראלי; חברים שיושבים על קפה שחור, מילואים, הסגידה לכסף (סגידה ששלום יצא נגדה כבר ב"חתונה לבנה" בשירו "כסף") וכמובן ההמתנה למישהו שיבוא ויפתור הכל. עשרים שנה והשיר עדיין רלוונטי בדיוק כמו שהוא מוכר לכל אוזן.
הביקורת המוזיקלית נלקחה מתוך "תרבות"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה