שבלול - אריזה של ציון דרך בתרבות הישראלית

עטיפת התקליט שבלול שעוצבה על ידי, מהווה אריזה לאחד מציוני הדרך החשובים ביותר במוזיקה הישראלית. עטיפת האלבום עוצבה כדף מאלבום תמונות משפחתי של הצמד ושל חברים נוספים.
אז מהו בעצם שבלול? "שבלול" הוא כינויו של אריק איינשטיין בפי שלום חנוך, המעיד על החשש של איינשטיין להיחשף, גם בפני סביבתו הקרובה. האלבום, שזכה לאותו כינוי מצמד המוסיקאים הישראלים המופלאים האלה, הוא שיאה של זריחת הרוקנרול הישראלי בסוף שנות ה-60, תחילת שנות ה-70, שאיינשטיין וחנוך ביחד עם קראוז היו ממחולליה.
בהפקת צבי שיסל יצרו איינשטיין וחנוך אלבום ענק של רוק ישראלי משובח מעורב בקטעים מלנכוליים. האלבום נחשב הן על ידי הקהל הרחב והן על ידי עורכים מוזיקאים שונים לאחד התקליטים הטובים והמשפיעים בכול הזמנים במוזיקה הישראלית. כמעט כל קטע באלבום הפך ברבות השנים לנכס צאן ברזל של המוסיקה המקומית, בחלק מן הקטעים נעשה שימוש מאסיבי בפרסומות, מה שמעיד על סוג של הכרה עממית. לכשיצא האלבום לשוק הוא סבל ממכירות נמוכות, כמו גם הסרט באותו השם שהופק על-ידי בועז דוידזון, שותפם של איינשטיין ושיסל לחברת "הגר". רק עם השנים קיבל האלבום את ההערכה לה הוא ראוי.
האלבום עצמו כולל שירי מופת כמו "אני שר", "מה שיותר עמוק יותר כחול", "אבשלום", "לילה של כוכבים", "אל תוותרי עלי" ו"קח לך אישה"(הלינק לביצוע מאוחר של שלום ושלמה). רבים רואים בשיר "למה לי לקחת ללב", את השיר המרכזי באלבום, בשיר יש וידוי אישי של איינשטיין ובעזרתו של חנוך, הן הלחן והן הביצוע הושפעו ונוצרו בהשראתם של צמד המופלאים הבריטי לנון ומקרטני, השירה מלווה בנגינת סיטאר "ביטלזית" לחלוטין. אך ההצהרה האמתית של האלבום הינה "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?" - הניסוח היעיל ביותר לחיי היומיום של חבורת "הגר" ושל רוקנרול בסיקסטיז גם יחד.
מיקי גבריאלוב, שותפו של איינשטיין לתקליט העתידי "בדשא אצל אביגדור", עוד אחד מנכסיו הגדולים של איינשטיין, משמש כאן על תקן בסיסט. לצדו עוד חברים מתוך להקת "הצ'רצ'ילים" המיתולוגית, רוב הקסלי, חיים רומנו ועמי טרייבטש.