ב21 לאוגוסט, לרגל יום השנה לפסטיבל וודסטוק תיערך הופעה מיוחדת בצוותא.
ביצועים של להקת "המי" - אופרת הרוק "טומי", "הדלתות", ג'ימי הנדריקס, "סנטאנה", ג'אניס ג'ופלין, ג'ו קוקר, "ג'פרסון איירפליין", "עשר שנים אחרי", "קרידנס קלירווטר" ועוד משתתפים בפסטיבל בביצוע מיטב להקות רוק ישראליות.
וודסטוק, המונדיאל החד פעמי של ההיפים, סימל בשביל רבים בעולם ובישראל את האירוע החשוב ביותר בתקופה.
פסטיבל וודסטוק הומצא ע"י 4 מפיקים שרצו להקים סטודיו להקלטות באפ-סטייט ניו יורק, בו גרו אז אמני פולק ורוק רבים.
כדי לקדם את פרסומו של האולפן הם החליטו לארגן קונצרט באזור. המארגנים קנו בסכומים גדולים הפעות של להקות חשובות בתקופה כמו 'ג'פרסון איירפליינס' ו'המי' . ברגע שנודע כי להקות מפורסמות יופיעו בפסטיבל, נוצר ביקוש מצד אמנים רבים אחרים להשתתף גם הם באירוע, וכך נוצרה רשימת אמנים שמילאה 3 ימים מלאים של הופעות.
המטרה של ארבעת המארגנים הייתה קהל של כ 50,000 -100,000 צעירים.
הם הקימו לשם כך חברה שנקראה Woodstock Ventures, ומכאן נבע גם שם הפסטיבל ושכרו אדמה בעיר וולקי, שם חשבו לקיים שם את הפסטיבל. כשנודע למועצת העיר היקף הפסטיבל המתוכנן ואופיו, הם נסוגו וביטלו את האישור שנתנו.
פחות מחודש לפני הפסטיבל, הצליחו המארגנים לשכנע חוואי מהעיירה בית-אל להשכיר להם שטח מרעה של כ-2400 דונם לקיום הפסטיבל.
כיוון שהמקום החדש היה מרוחק בכ-100 קילומטר מהמיקום המקורי ,ונותרו שבועות בודדים, צוותי העבודה שהכינו את הפסטיבל לא הוקימו חלק מהמתקנים הנדרשים כמו גדר סביב חלק גדול מהשטח ומתקני מכירת כרטיסים.
המארגנים פירסמו בצורה מוצלחת את הפסטיבל המתוכנן תחת הסיסמא: "שלושה ימים של שלום ומוזיקה".
כבר לפני תחילת הפסטיבל היה ברור למארגנים שהיקף הקהל הצפוי יהיה גדול בהרבה מהמתוכנן, כאשר כבר כיומיים לפני הפתיחה החלו פקקי תנועה אדירים להיווצר בכבישי הגישה לאזור. אנשים רבים נטשו את רכבם בצד הדרך, ועשו את הדרך שנותרה עד לאתר הפסטיבל, שהגיעה לעתים לעשרות ק"מ, ברגל. בשלב מסוים הוערך כי כ-130,000 כלי רכב נמצאים בכבישי הגישה לאזור הפסטיבל, וכי כמיליון וחצי בני אדם מכל רחבי ארצות הברית נמצאים גם הם בדרכם לשם.
מכוניות ואוהלים באתר
בסופו של דבר הגיעו מעל 400 אלף צופים לפסטיבל. הרוב המוחלט נכנס חינם בשל חוסר ארגון והכנה נאותים. פקקי התנועה מנעו מחלק מהאמנים המופיעים להגיע בזמן ושינו את סדר ההופעה המתוכנן. מארגני הפסטיבל דאגו אמנם להטיס חלק גדול מן האמנים אל שטח הפסטיבל בעזרת הליקופטר, אך למרות זאת הופעות רבות נדחו עקב סיבות שונות כגון חוסר ארגון ותכנון נאותים, וגם מזג האוויר הסוער תרם את חלקו, כשעקב גשמים כבדים שירדו במקום נאלצו המארגנים להפסיק או לדחות הופעות, וכמו כן לנתק מספר פעמים את מערכות ההגברה והתאורה שעל הבמה מרשת החשמל, כדי למנוע אסון. כמו כן, התשתיות באתר לא היו מספקות וזכו לביקורת לא מעטה: כמות השירותים, דוכני האוכל והשתייה ונקודות העזרה הראשונה לא היו בכמות מספקת, וכן והיו עוד מחדלים רבים מצד המארגנים שלא צפו את היקף הקהל העצום.
גם הגשם השוטף שירד במשך חלק מימי הפסטיבל היקשה על הארגון שגם כך היה על סף הכאוס והבלתי אפשרי.
בסופו של דבר, הליקופטרים של המשמר הלאומי השליכו מהאוויר חבילות של מזון ומים. למרות זאת, שלושת ימי הפסטיבל עברו בשלום יחסי ללא מהומות וללא אלימות. במהלך הפסטיבל מתו שני אנשים. האחד כתוצאה ממנת יתר של סמים והשני מתאונת עם רכב. כמו כן נולדו שני תינוקות.
עלות הפסטיבל למארגנים הגיעה לכ-2.5 מיליון דולר.
הכנסותיהם בסופו של האירוע היו מזעריות, והם כיסו את השקעתם רק לאחר שנים רבות, בעיקר בזכות האלבום והסרט שהתפרסמו מאוד בעקבות הפסטיבל.
בקטע הבא אפשר לראות קטעי וידאו שצולמו על ידי משתתפים ומראות את הדרך לפסטיבל ואת האוירה באירוע עצמו.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה